תולדות צדיקים

שנאתו של ולדימיר ליהודים הלכה וגברה. הוא חש כי כישלונותיו נובעים מכוחו הרוחני של רב היהודים שלא פוסק מלימודו אפילו לרגע. מדי פעם רחרח סביב חלונו של הרב כשמוחו מנסה לרקוח איזו עלילה.

ר' יוסף דב החל לשנן לעצמו איזו סוגיה קשה, שאותה התכוון להרצות לפני רבי שלמה קלוגר. הוא התרכז בנבכי הסוגיה העמוקה, ולא שם לבו לכך שהעגלה ירדה לגמרי מהדרך, והסוסים מסתובבים סתם כך באיזה מקום שומם...

ילדותו, בתורה, בתפילה, שבת ומועדים, אכילה, שיעורים, ענייני ציבור, ארץ ישראל, על הרב זצ"ל.

הם חסו בצילו עשרות שנים, ראו את דרכיו והנהגותיו עם היחיד ועם הציבור ושמעו את התייחסותו לכל דבר קטן וגדול, שבאה תמיד מתוך תורה ומתוך 'שכל התורה' שהיה לו.

כמו אברהם אבינו, מרן הגר"א שפירא זצ"ל שאב את כל כוחו וחכמתו מן הישיבה, שממנה יצא לכהן כדיין וכרב ראשי ואליה תמיד היה חוזר.

כתב הזוהר הק' (פ' תצוה), כי הפסוק "ולקחתם לכם... פרי עץ הדר" מרמז כלפי שמיא, שהקב"ה נוטל ביום הראשון נשמתו של צדיק שהוא פרי עץ הדר. שנתיים לפטירתו של מרן הרב אברהם שפירא זצ"ל